בצה"מ 37662-12-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעכב את ביצוע צו ההריסה המנהלי מכמה טעמים. ראשית, הבקשה הוגשה מאוחר מדי, ולא עמדה בטופס ובתקנות הנדרשים. היא לא הוגשה בתוך שלושה ימים מיום מתן הצו, היא לא כללה את כל הפרטים הדרושים ומסמכים תומכים, ולא צורפה אליה תצהיר. בעוד שהמבקשים טענו כי נודע להם על הצו רק במועד מסוים, הדבר לא הוכח וסותר על ידי ראיות אחרות. שנית, צו ההריסה אינו בטל, למרות שהחלטה להאריך את מועד ביצועו התקבלה על ידי בית משפט שלא הייתה לו סמכות מקומית. בית המשפט מצא כי אין לו סמכות לפסוק בסמכותו של בית משפט אחר, ובכל מקרה ההחלטה צריכה לעמוד כדי לשמור על האינטרס הציבורי, מה גם שהיא ניתנה במעמד צד אחד. שלישית, אין עילה לבטל או לעכב את הצו. הצו היה כדין, והמבקש לא הצביע על פגמים כלשהם. זאת ועוד, המבנה המדובר לא אושר, והמבקש לא נקט כל צעד להכשירו למרות הזמן שחלף מאז הוצא צו ההריסה. בית המשפט הדגיש את החשיבות של ביצוע צווים כאלה בהקדם, במיוחד במקרה זה שבו המבקש קבע עובדות בשטח במכוון מבלי לנסות להכשיר את הבנייה. לבסוף, סיכויי הכשרת הבנייה היו קלושים, ועל כן האינטרס האישי של המבקש לא גבר על האינטרס הציבורי במקרה זה. גם ההחלטה לעכב את הצו בוטלה, ולמשיב ניתנו 60 יום לביצוע צו ההריסה. כן חויב המבקש לשלם את הוצאות המשיב.