ע"א 8582/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המערער לדחות את התביעה. בפסק הדין נקבע כי נסיבות מיוחדות, הנדרשות לצורך מתן סעד זמני בתקופת הערעור כמפורט בתקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לא הוכחו במקרה זה. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר ששקל את כתב הערעור, את הבקשות לסעד זמני ואת התשובות המתאימות. היעדר איזון ברור בין בעלי הדין, בנוסף לדרישה להציג נימוקים לסעד המבוקש, לצד סיכויי ההצלחה בערעור, הובילו לקביעה זו. סיכויי הצלחת הערעור אינם נתפסים כגבוהים, שכן החלטת בית המשפט התבססה במידה רבה על לשון שטר המשכנתא משנת 1994 ועל מעשיו של המערער עצמו - או היעדרם - בנוגע לביטול שטר המכר. יתר על כן, בית המשפט סבור כי למערערת לא ייגרם נזק בלתי הפיך, ואף אי מתן סעד לא יבטל את הגשת הערעור. הנכס המדובר הוא נכס מסחרי משפיע גם הוא על החלטה זו, שכן הוא שונה מתיקי פינוי מגורים. מאחר שניתן לפצות כספית על פוטנציאל הפגיעה, ולבנק אינטרס לגיטימי בגביית החוב, מאזן הנוחות אינו לטובת המערער. עד לשמיעת הערעור לא יינתן סעד זמני. הוצאות בסך 5,000 ₪ נפסקו לבנק, וסכום דומה ישולם למשיבים האחרים, וניתן לאכיפה עד לתוצאות הערעור.