ת"א 1537/08

תקציר

במקרים של ת"א 1537/08 ות"א 3874/08 טענו התובעים, גב' כהן ומר גורן, כי הצד השני השמיץ אותם בפומבי. גב' כהן טענה כי מר גורן חסם אותה בזמן נהיגה, תוך שהוא צועק לעברה עלבונות בנוכחות אחרים. בתוך כך, טען מר גורן כי גב' כהן החנתה את רכבה בחוסר אחריות וסיכנה תלמידים וכי היא העליבה אותו במהלך הקטטה. לאחר איחוד הדיונים, החליט בית המשפט כי טענות מי מהצדדים מהוות לשון הרע. טענתה של גב' כהן כי מר גורן כינה אותה "שרמוטה" נמצאה כהתפרצות זעם ללא כל השפלה או השפלה אובייקטיבית. כמו כן, נדחתה גם טענתו של מר גורן כי גב' כהן כינתה אותו "שמן ומגעיל", שכן היא התרחשה במהלך חילופי עלבונות קולניים. השופטת הדגישה כי אף שמדובר בביטויים מצערים, הם אינם מצדיקים נקיטת צעדים משפטיים ואף רמזה כי אין לתת לגיטימציה לביטויים כאלה. שתי התביעות נדחו, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. החלטה זו התקבלה על בסיס מבחן אובייקטיבי, בהתחשב בנסיבות האירועים.