על"ח 9297-01-20

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב ניסיונו של המערער להגדיל את קצבת הנכות שלו. המערערת סובלת ממספר מצבים בריאותיים, לרבות סוכרת עם סיבוכים, ובעבר נקבעה לו דרגת נכות משולבת של 87% על ידי ועדת הנכות הכללית. עם זאת, בשל שינויים בתקנות, הופחתה קצבת הנכות של המערער ל-30%. המערערת ערערה על החלטה זו, וביקשה לקיים את פסיקתה הקודמת של הוועדה, ובפרט את הנכות בשיעור של 65% עקב מחלת הסוכרת עם סיבוכים. כן ביקש המערער כי יתר נכויותיהם ייבחנו מחדש בהתאם למצבם הנוכחי. לאחר שבחנה את מצבו הרפואי של המערער, קבעה ועדת הערר כי הנוירופתיה שלו קלה בלבד וכי בדיקת העיניים שלו לא הראתה סימנים לפגיעה בסוכרת. לפיכך, הם קבעו כי נכותו של המערער עקב סוכרת עם סיבוכים אינה ראויה. בית המשפט לא מצא טעויות משפטיות בתהליך קבלת ההחלטות של ועדת הערר. עוד נקבע כי מאחר שהמערער הסכים להערכה מחודשת של מוגבלותו, הוא אינו יכול לבחור באופן סלקטיבי באילו אבחונים לקיים. משכך, דחה בית המשפט את הערעור בקובעו כי החלטת ועדת הערר בעניין נכותו של המערער עומדת בעינה, ומשקפת את מצבו הרפואי הנוכחי. מפסק דין זה משתמע כי המערערת תמשיך לקבל קצבת נכות על פי התקנות המעודכנות, המקנות להן שיעור נמוך מזה שנקבע בעבר. לא ניתן לערער על ההחלטה בבית המשפט, אך המערער שומר לעצמו את הזכות לבקש הערכה מחודשת של מוגבלותו בעתיד.