תלה"מ 32853-03-21

תקציר

פסק הדין מתווה את הסדר תיק הגירושין בין בני זוג שנישאו בשנת 1989, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק מחייב חלוקה שווה של הרכוש בעת גירושין, למעט בנסיבות מיוחדות. האישה ביקשה חלוקה לא שוויונית ברכוש, בין היתר בנימוקים של אלימות מילולית, התחמקות כלכלית והתעללות כלכלית מצד הבעל, אך זו נדחתה בשל החלטה קודמת של בית המשפט בנושא. פסק הדין מתווה גם את הסדרת העניינים הכספיים השונים, לרבות בעלות על דירה, דמי שימוש וחלוקת נכסים כמו כלי רכב וזכויות פנסיוניות. בית הדין הורה על חלוקה שווה של זכויות הפנסיה של האישה, שיועברו לבעל במועד פרישתה בפועל, למרות טענותיו כי יש לחלק אותן עם הגעתה לגיל פרישה של 62. תביעות הבעל לדמי שימוש בדירה נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הוא עיכב את מכירת הדירות ולא הצליח להוכיח כי האישה מנעה ממנו להשתמש בנכס. פסק הדין כולל גם את הסדר ההוצאות הקשורות לדירות, לרבות ארנונה, הלוואות ושיפוץ, וכן יתרת חשבונות בנק וקופות גמל. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, בהתחשב בכך שחלק מהטענות של כל צד התקבלו. על שני הצדדים לפעול בהתאם לפסק הדין, בלוחות זמנים מוגדרים, והאקטואר יספק פסיקות מעודכנות בהתחשב בפסק הדין ובגיל האישה. ניתן לפרסם את ההחלטה בשינויים דקדוקיים בלבד.