ת"א 63521-05-19

תקציר

התובעים, שהיו רוכשי דירה, הגישו תביעה נגד הנתבע, המוכר, בגין ליקויי בנייה בדירה, בעיקר ליקויי ריצוף, ותבעו פיצוי בגין עלות תיקונם. הנתבעת טענה כי התובעים לא אפשרו לה לתקן את הליקויים ולכן היא לא צריכה להיות אחראית לליקויים. בית המשפט מינה מומחה שאישר את קיומם של מרבית הליקויים שתוארו על ידי המומחה מטעם התובעים וקבע את עלות תיקונם. חוות הדעת של המומחה הייתה כי חלק מליקויי הריצוף יכלו להיגרם על ידי התובעים עצמם וכי את רובם ניתן לתקן, אך היעדר אריחים תואמים עשוי לחייב החלפת כל הריצוף בדירה. הנתבעת הייתה מוכנה לבצע את התיקונים עליהם המליץ המומחה, אשר נעשו באופן חלקי ופגום. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי הליקויים נגרמו כתוצאה ממעשי התובעים, וכי התובעים התלוננו באופן עקבי על ליקויי הריצוף לפני המסירה ובמהלך ההליך המשפטי. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין עלות החלפת כל הריצוף בדירה, שהסתכמה ב-54,712 ₪ כולל עלויות השגחה הנדסית, וכן 585 ₪ עבור תיקונים נוספים, ו-2,300 ₪ פיצוי בגין ליקויים אחרים. כמו כן נפסקו לתובעים 10,000 ₪ עבור דיור זמני במהלך עבודות ההחלפה, 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש והחזר מלא של הוצאותיהם, כולל שכר טרחת מומחה. הסכום הכולל שנפסק לתובעים עמד על 73,067 ₪ בגין ליקויי בנייה ודיור זמני, ו-15,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, אשר ישולמו כולם נכון למועד פסק הדין. בנוסף, חויב הנתבע בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 15,000 ₪.