פש"ר 42009-10-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה של בני זוג והורים גרושים, שהוכרזו פושטי רגל, לשנות צו קודם בנוגע לסכומי התשלום החודשי לתוכנית פירעון החובות שלהם. הבקשה הוגשה בעקבות טענות כי מצבם הכלכלי של בני הזוג השתנה בעקבות גירושיהם, וכי תמיכה בשני משקי בית נפרדים מאותה הכנסה הותירה אותם ללא יכולת לעמוד בתשלומים שסוכמו קודם לכן. עם זאת, בית המשפט מצא כי החייבים לא פעלו בתום לב לאורך כל הליכי פשיטת הרגל. נמצאו פערים בהכנסותיהם המדווחות, והם לא סיפקו תיעוד מדויק ובזמן שיתמוך בטענותיהם. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת החייבים כי אי יכולתם לשלם נבעה מנסיבות חריגות, וציין כי הם לא מיצו את כושר ההשתכרות שלהם. עם זאת, למרות התנהלותם חסרת תום הלב של החייבים, החליט בית המשפט שלא לבטל את ההליכים על הסף, והציע להם הזדמנות נוספת לקבל הפטר. החלטה זו נבעה ממשך ההליך, הרצון לסיים את העניין והתועלת הפוטנציאלית לנושים. כתוצאה מכך, בית המשפט הותיר על כנו את תוכנית הפירעון הקיימת, עם הוראות לפירעון כל הסכומים שטרם נפרעו עד ספטמבר 2024. פסק הדין משמש אזהרה מפני חוסר שקיפות ואי שיתוף פעולה בהליכי פשיטת רגל, תוך הדגשת החובה לפעול בתום לב.