תפ"ח 51122-01-13

תקציר

הנאשם ביצע שורה של מעשי שוד במשך שנתיים, שכוונו נגד סניפי בנקים שונים. מעשי השוד תוכננו בקפידה, כאשר הנאשם השתמש בכלי נשק, כיסויי פנים וכפפות כדי להסתיר את זהותו. הוא הורשע גם ברצח מאבטח שניסה למנוע את אחד ממעשי השוד. בשל אופיים השיטתי של מעשי השוד, קבע בית המשפט טווחי ענישה נפרדים לכל אירוע, תוך הבחנה בין מעשי שוד שבוצעו באמצעות נשק חם לבין אלה שבוצעו באמצעות אקדח דמה. הראשון נפל תחת סעיף 402(ב) לחוק העונשין, ואילו האחרון נפל תחת סעיף 402(א). חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם, היעדר חרטה ואי החזרת הכסף הגנוב נחשבו לנסיבות מחמירות. בנוסף, נלקחה בחשבון ההשפעה הנפשית הקשה של העבירות על הקורבנות, ובעיקר על משפחתו של המאבטח המנוח. בית המשפט הגיע למסקנה כי נשקפת מהנאשם סכנה קיצונית לחברה וכי מגיע לו עונש מאסר ממושך. בגין עבירת הרצח נידון הנאשם למאסר עולם חובה. בגין סדרת מעשי השוד הציע בית המשפט עונש מצטבר של 18 שנות מאסר, לצד פיצוי כספי לקורבנות. העונש הכולל הסתכם אפוא במאסר עולם בתוספת 18 שנים, החל מיום מעצרו של הנאשם.