רת"ק 68575-02-24

תקציר

פסק הדין נסוב סביב טענת המבקש כי על רשות מקומית לפצות באופן אוטומטי בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מאירועי טבע כמו סופות וקריסת עצים. עם זאת, בית המשפט לא מצא פסיקה האוכפת כלל גורף שכזה. יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו וראיותיו. בית המשפט ציין דוגמאות שבהן הרשויות המקומיות חויבו ולא חויבו לפצות על נזקים כאלה, וציין כי ההחלטות תלויות בפרטי כל מקרה. בית המשפט הפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין פרדס חנה-כרכור, עליו ערערו בבית המשפט העליון, אך אישר אותו כרלוונטי אך ורק לעובדות הייחודיות של המקרה, מבלי לקבוע תקדים מחייב או לשנות עקרונות משפטיים קיימים. היא הדגישה כי הפסיקה מבוססת על החלת חוקים מבוססים על מצבים ספציפיים ולא על גיבוש דוקטרינות חדשות ורחבות. בקשת הערעור נדחתה בשל היעדר טעויות מהותיות בהחלטת בית משפט קמא, שהתבססה על בחינה מקיפה של הראיות והנסיבות. לאור ההקשר, בית המשפט לא מצא עילה לערעור, במיוחד על פי הקריטריונים הנוקשים לערעורים של בתי משפט לתביעות קטנות. בית המשפט הורה להחזיר את הבטוחות לבא כוחו של המבקש, והחליט סופית ביום 18.3.2024.