ע"מ 688-04-11

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיבה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 106(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, המאפשר גביית חוב במע"מ ממי שנכסיו של חייב הועברו אליו ללא תמורה. המערערת טוענת כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי נכסי החייבת, נרדיה אירועים בע"מ ("נרדיה"), הועברו לידי המערערת ללא תמורה, וכי ההחלטה התקבלה ללא בדיקה מעמיקה. המשיבה, לעומת זאת, טוענת כי נרדיה העבירה למערערת נכסים בעלי ערך כלכלי, לרבות מוניטין, שם מסחרי, ציוד, פעילות מסחרית וצבר הזמנות לאירועים, אשר מרביתם בוצעו על ידי המערערת. לחילופין, טוענת המשיבה כי נכסיה של נרדיה הועברו לידי המערערת עמה קיים "יחסים מיוחדים". בית המשפט מוצא כי המשיבה הצליחה להוכיח כי נרדיה העבירה את נכסיה למערערת ללא תמורה. בית המשפט מסתמך על הראיות מהן עולה כי המערערת המשיכה בפעילותה העסקית של נרדיה ועשתה שימוש בשמה המסחרי, בצירוף חשבוניות מס המעידות על העברת מטלטלין ומוניטין. המערערת לא הביאה ראיות לכך ששילמה לנרדיה עבור צבר ההזמנות. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי המערערת לא הצליחה להפריך את החזקה כי ידעה שהעברת הנכסים נועדה למנוע גביית מס. באשר להעברת שמה הטוב של נרדיה, מסכים בית המשפט עם המשיב כי המערערת ירשה את המוניטין הקשור בשמה המסחרי של נרדיה, הגם שלא מומש על ידי כונס הנכסים. בית המשפט בוחן אף הוא את סוגיית היחסים המיוחדים בין נרדיה לבין המערערת, אך מוצא כי אין די בראיות שהציגו הצדדים כדי לבסס מערכת יחסים כזו כהגדרתה בחוק. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת המשיבה לגבות את חוב המע"מ מהמערערת מוצדקת ודוחה את הערעור. המערערת חויבה לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪.