בר"ע 49005-01-20

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בעניין נזקי תאונת העבודה של המערער ונכותו בעקבותיו. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של המערער על החלטת הוועדה, בנימוקים שונים. ראשית, אישר בית המשפט את פעולות הוועדה בהחלפת אורתופד עקב פרישתו לגמלאות ואת בדיקתו של המערער לאחר מכן על ידי האורתופד החדש. בית המשפט קבע כי אין מניעה חוקית להחליף מומחה מאותו תחום התמחות, מה גם שהמערערת בחרה שלא להגיע לבדיקה החוזרת. שנית, בית המשפט המחוזי מצא כי הוועדה פעלה בהתאם להנחיות שניתנו בפסק דין קודם, אשר הורה על בחינה מחודשת של עניינו של המערער על סמך ראיות רפואיות קיימות וללא הופעתו החיצונית של המערער. בית המשפט הדגיש כי החלטת הוועדה שלא להחמיר במצבו של המערער התבססה על שיקול דעת רפואי וראיות ולכן אין להתערב בה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המערערת וטען כי פעולות הוועדה עולות בקנה אחד עם פסק הדין המשקם וכי דרישת המערער לאחוזי נכות ספציפיים אינה מבוססת. משכך, נדחתה גם בקשת רשות הערעור. נוכח חוסר הכשרות, חויב המבקש לשלם הוצאות משפט לאוצר המדינה.