ע"א 409/79

תקציר

פסק הדין הנדון נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לתשלום עבור כרטיסי נסיעה ושירותים אחרים שנרכשו על ידי בני זוג, ציונה וחיים טירר, מהמשיב רג'ואן גיורא. השירותים לא שולמו, מה שהוביל לכך שרג'ואן תבע הן את ציונה והן את חיים על יתרת הסכום. בעוד שהערכאה הנמוכה יותר הורתה לבני הזוג לשלם במשותף את הסכום של 8,606 ל"י, בצירוף ריבית והוצאות, פסק הדין של בית המשפט העליון, בראשות השופט י' טירקל, הגיע למסקנה שונה. על פי בית המשפט העליון, עצם מעשה הנישואין והחיים המשותפים אינו יכול להתפרש כמשמעו שליחות או הרשאה מוחלטת של אחד מבני הזוג לפעול למען האחר, כפי שהוא מוסדר בחוק. במקום זאת, נישואין וחיים משותפים עשויים לשמש רק כראיה לייצוג בעניינים הקשורים מטבעם לחיים משותפים. במקרה זה, הראיות הצביעו על כך שנסיעתו של חיים לטורקיה הייתה למטרות עסקיות, ורכישת כרטיס לציונה לא הצביעה על אחריותה לעסקיו. יתר על כן, השימוש של ציונה בכרטיס לא אישר בדיעבד את ההזמנה כאישורה, אלא שיקף את הסכמתה להתלוות לבעלה. בכך קבע בית המשפט העליון כי ציונה אינה חייבת בתשלום, והחלטות בית המשפט הקודמות שחייבו אותה בוטלו. המשיב חויב בשכר טרחת עורך דינו של המערער, בסך 1,000 ש"ח, על פי המלצתו של השופט י' טירקל, אשר הסכים עם השופטים י' כהן וד' בכור.