בג"צ 10030/17
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה בפני בית המשפט נדחית משום שהעותר לא מיצה את כל ההליכים העומדים לרשותו. העותר לא פנה לרשות המוסמכת, דבר המהווה תנאי מוקדם לכך שבית המשפט ידון בעתירתו. המכתב שלטענת העותר שלח לוועדת השחרורים, שנמסר אף הוא למשיב הרביעי, אינו מהווה ערעור תקף ואינו מהווה ראיה מספקת לכך שמיצה את כל האפשרויות. העותר, שהוא בעל רקע משפטי, היה צריך לפנות לוועדת השחרורים בכתב ישירות, בצורה מסודרת ובערוצים המתאימים. בית המשפט מציין כי מצער שביצוע עונשו של העותר לא נפתר לאחר שש עשרה שנים, במיוחד בהתחשב בגילו המתקדם, אך נראה כי העותר תרם תרומה משמעותית לעיכוב זה. בית המשפט מציע כי העותר עדיין יכול לפנות לוועדת השחרורים, אשר תדון בעניינו בהקדם האפשרי. דחיית העתירה אינה מבוססת רק על נימוקים משפטיים אלא מתחשבת גם בנסיבותיו האישיות של העותר. לא יינתן צו בדבר הוצאות, בהתחשב במצבו של העותר.
חקיקה מקושרת
בג"צ 10030/17 יוסף בן ברוך נ' הממונה על עבודות שירות, עליון (22.3.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.