סע"ש 39995-12-21

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות העובד התובע כלפי מעסיקו בכל שלושת הרכיבים. ראשית, באשר להפחתת הרכיב המשתנה בשכרו, מוסבר בפסק הדין כי ועד העובדים אכן הסכים למכתב צדדי המפרט את הקיצוץ, וכי יש לראות במכתב צדדי זה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי. המכתב לא צורף להסכם עצמו כדי להגן על פרטיות העובדים, וחישוב הפחתת שכרו של התובע הוכח כשגוי. שנית, בית הדין מצדד במעסיק בתביעה לתוספות ניהול וזמינות טלפוניות נוספות. התובע מקבל תוספת ניהול מאז התקיים ההסכם הקיבוצי, ואין כל מקור נורמטיבי המעיד על זכאותו לתשלומים נוספים לפני מועד זה. כמו כן, ההסכם הקיבוצי המזכה עובדים במגזר הוותיק בזמינות טלפונית נוספת אינו חל על התובעת. לבסוף, אין שחר בטענת התובע כי קיימת זכאות לזמינות טלפונית נוספת בהתאם לאופי עבודתו. בסיכומו של דבר, התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם למעסיק שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.