ת"א 51271/08

תקציר

המחלוקת היא על עסקת נדל"ן בגבעת שמואל. התובעים, אייל גוהר ויואל רונן, המחזיקים ברישיון תיווך ומנהלים סוכנות נדל"ן, טענו כי מצאו חלקת קרקע מתאימה לבניית 42 יחידות דיור ופנו למספר גורמים, בהם הנתבעים, עו"ד וקנין ומשרדו, כדי לקדם את העסקה כקבוצת רכישה. הנתבעים הכחישו טענה זו וטענו כי החלקה נמצאה באמצעות עו"ד נוימן, ידידו של וקנין. בית המשפט קבע כי לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי איזו גרסה נכונה. הצדדים הסכימו לשתף פעולה ולהקים קבוצת רכישה לרכישת המגרש ולחלק את הרווחים שווה בשווה. אלא ששיתוף הפעולה התדרדר, והנאשמים רכשו את המגרש בכוחות עצמם באמצעות חברה אחרת. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את ההסכם ביניהם ותבעו אותם לפיצויי קיום בסך 2.4 מיליון שקל, וכן בגין רשלנות משפטית לכאורה של עו"ד וקנין. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם. נקבע כי ההסכם הוא חוזה השתקה, כלומר שני הצדדים הסכימו לעשות מאמצים להקמת קבוצת רכישה אך לא היו מחויבים להשיג את המטרה. מאחר שהקבוצה לא הוקמה, הנתבעים לא הפרו את החוזה, והתובעים לא היו זכאים לרווחים כלשהם. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעים כי עו"ד וקנין ייצג אותם משפטית וקבע כי חבש מספר כובעים בעסקה אך לא ייצג באופן בלעדי את התובעים. לפיכך, נדחתה גם טענת הרשלנות המשפטית. למרות שהתנהלות הנתבעים נמצאה בלתי הגיונית, בית המשפט לא הורה על הוצאות, בהתחשב בהצעתם לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש. השופטת הגיעה למסקנה כי משמעות דחיית התביעה היא שהתובעים אינם זכאים לפיצויי קיום כלשהם, והנתבעים אינם אחראים לנזקים כלשהם.