ע"א 2318/23

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למחלוקת על סיווגו של הליך ערעור בעקבות הכרעה בתביעת צד ג' לזכויות בנכס נשוא צו עיקול מס. ההחלטה הראשונית, שהתקבלה לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, נעתרה לבקשת המשיב (ככל הנראה רשויות המס) לעיקול דירה בבעלות המערערת, בשל חובות המס של בת זוגו של המערער, אילנית. לאחר הצלחה חלקית בבקשתה לביטול העיקול, ערערה אילנית על ההחלטה, אך המשיבה הגישה בקשה לסווג את הערעור כבקשת רשות ערעור. השאלה המרכזית היא האם יש לסווג התנגדות של צד שלישי להחלטת סעיף 194 כערעור בזכות או כבקשת רשות ערעור. לאחר ששקל את הטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש מקום להבחין בין תרחיש זה לבין מצבים בהם הערעור מוגש על ידי צדדים להליך המס העיקרי. מאחר שהצד השלישי לא יהיה צד ממשיך להליך העיקרי, זכותו לערער על ההחלטה בתביעתו צריכה להיות מיידית, קרי ערעור זכות. זאת, בהתאם לתקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסת לסכסוכים דומים כאל פעולות עצמאיות. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המשיב לסווג מחדש את ההליך וקבע כי הערעור ימשיך כערעור בזכות.