תו"ב 34653-02-12

תקציר

בפסק דין זה מפרט השופט דניאל קירס את הרשעותיהם וגזרי דינם של שני נאשמים, ראול שמואל ועופר חטואל, אשר הורשעו בעבירות הקשורות לשימוש מופרז במתחם אירוח ללא האישורים הנדרשים. העבירות, בהן הודו הנאשמים, התרחשו באחוזת ראול, שכללה שמונה חדרים ששימשו למטרות מסחריות. המתחם כלל ארבעה חדרי אירוח, בית בן שתי יחידות, לול תרנגולות שהוסב גם הוא עם שתי יחידות, ואזור דק עץ סביב בריכת שחייה. נאשם 1, ראול שמואל, היה הבעלים והמפעיל של המתחם עד חודש מרץ 2011, כאשר בעיות בריאותיות הובילו אותו להשכיר אותו לנתבע 2, עופר חטואל. השימוש המופרז בארבע יחידות החל בשנת 2008, ואילו השימוש בארבע היחידות האחרות החל ביולי 2011. שני הנאשמים הורשעו בעבירות על סעיפים 145(א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה, התשכ"ז-1967. לגבי כל נאשם, השופט מפרט את השיקולים לגזר הדין, לרבות הערך החברתי שנפגע, הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ונסיבות אחרות שאינן קשורות זו לזו. השופט מדגיש את הפגיעה המשמעותית בערך החברתי של העבירות, ומגדיר אותן כמונעות ממניעים כלכליים ופוגעות באיכות החיים של הציבור, בביטחונו ובשלטון החוק. השופט מציין את מדיניות הטלת קנסות כבדים ומרתיעים על עבירות מסוג זה, במטרה להפוך אותן ללא רווחיות כלכלית. עם זאת, מאחר שלא הובאו ראיות לרווחים בפועל של הנאשמים, השופט קובע טווח קנס של 50,000 עד 70,000 ₪ בגין עבירות הקשורות לשימוש במתחם עם מספר יחידות. על כל נאשם נגזר לשלם קנס בסך 60 אלף שקל, אותו ניתן להמיר ב-120 ימי מאסר, שישולמו בתשלומים חודשיים. שניהם חויבו לשלם כפל אגרת בנייה בסך 23,855 שקל ולחתום על התחייבות לשלוש שנים להימנע מעבירות נוספות לפי חוק התכנון והבנייה, עם עיצום כספי של 100 אלף שקל. בנוסף, השופט מוציא צו הריסה למבנים שאינם כלולים בהיתר הבנייה. לכל נאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 45 יום. פסק הדין של השופט נועד לאזן בין ההרתעה והענישה לבין הנסיבות המקלות שהציגו הנאשמים.