ע"פ 308/75

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להסגיר את ראובן פסחוביץ' לשווייץ על סמך צו מעצר המאשים אותו במרמה. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם התקיימה דרישת ההדדיות בהסגרה, כפי שקובע חוק ההסגרה משנת 1954. בית המשפט בחן את האמנה האירופית בדבר הסגרה משנת 1957, עליה הן ישראל והן שוויץ, ובפרט את סעיף 6 המאפשר למדינות לסרב להסגרת אזרחיהן. שווייץ הצהירה כי לא תסגיר את אזרחיה, אלא תשפוט אותם בבתי משפט בשווייץ בגין עבירות שבוצעו בחו"ל. בית המשפט קבע כי למרות היעדר הדדיות פורמלית – כפי שישראל מסגירה את אזרחיה – קיימת הדדיות מהותית בין ישראל לשוויץ. הודגש כי עקרון ההדדיות משמש להגנה על זכויותיהן וחובותיהן של מדינות במשפט הבינלאומי, ואינו נועד להיטיב עם הפרט הנאשם. יתר על כן, בית הדין מצא כי חובתה של שוויץ להעמיד לדין את אזרחיה בגין עבירות שבוצעו בחו"ל מהווה הדדיות מספקת, שכן היא שומרת על איזון בין שתי המדינות. עוד קבע בית המשפט כי די בראיות שהוצגו נגד פסחוביץ' כדי לתמוך בבקשת ההסגרה, ודחה את הערעור.