ת"צ 9561-06-23

תקציר

במסגרת ת"צ 9561-06-23 עטייה נ' מי עדן בע"מ, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת כרמית בן אליעזר) נדרש לדון בבקשה לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מכוח סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. **הרקע העובדתי:** המבקש (מוטי עטייה) הגיש תביעה אישית ובצידה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה (מי עדן בע"מ). טענת המבקש הייתה כי המשיבה הפרה את חוק הגנת הצרכן בכך שלא ניתקה אותו משירותיה במועד הקבוע בחוק לאחר ששלח הודעת ניתוק כדין, וכן המשיכה לחייבו בתשלומים ואף גבתה חיובים בניגוד להוראות החוק. נטען כי המשיבה נהגה באופן שיטתי להקשות על צרכנים לממש את זכות ההתנתקות. המשיבה, מצדה, טענה כי אין ממש בטענות, וכי הניתוק בוצע בהתאם לחוק, וכי הודעת הניתוק של המבקש כלל לא התקבלה. **הבקשה לאישור הסתלקות:** לאחר ניהול הליכים מקדמיים, קיום ישיבות קדם-משפט, אף קבלת החלטה לאפשר צירוף עדים נוספים, ולאחר ניסיונות שלא צלחו לסיים את המחלוקת בהסכמה, הגיעו הצדדים לבסוף להסכמה על הסתלקות המבקש מבקשת האישור. במסגרת הסכמות אלו, טענו הצדדים כי התועלת הצרכנית שהושגה היא בכך שהמשיבה בחנה מחדש את מנגנוני ההתנתקות שלה ונקטה צעדים לשיפורם, כגון חידוד נהלים פנימיים והדגשת הצורך בהפסקת חיוב בהתאם לחוק, זאת מבלי להודות בטענות המבקש. על מנת לשקף את המאמצים והטרחה שהושקעו, ואת התועלת הציבורית שהושגה, עתרו הצדדים לאישור הסתלקות המבקש, תוך פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו. **החלטת בית המשפט – עקרונות משפטיים והכרעה:** 1. **עקרון ההסתלקות מתוך אישור בית משפט:** בית המשפט הדגיש כי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי לא ניתן להסתלק מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אלא באישור בית המשפט. כמו כן, התובע ובא כוחו לא יקבלו כל טובת הנאה בקשר להסתלקות, אלא באישור בית המשפט. בית המשפט ציין כי מתווה של הסתלקות, לעיתים תוך פסיקת גמול ושכר טרחה, הפך למקובל לסיום הליכים ייצוגיים, כאשר הוגשה בקשת אישור עם עילה לכאורה, אך התפתחויות מאוחרות הפכו את המשך ההליך לבלתי כדאי. 2. **פסיקת "עניין מרקיט" כמתווה:** בית המשפט התבסס על פסק הדין המנחה בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעוץ בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, אשר קבע כי בעת בחינת בקשה להסתלקות מתוגמלת, יש לבחון ראשית אם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה (לא תביעת סרק). שנית, יש לתת דעת לתועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה, כאשר הדגש הוא על תועלת קונקרטית ורלוונטית לחברי הקבוצה, ולא על תועלת כללית או עמומה. הובהר כי "הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה", והסתלקות מתוגמלת היא חריג שיש לאשרו רק במקרים המתאימים. 3. **בחינת המקרה לגופו:** * **עילת תביעה לכאורה:** בית המשפט קבע כי בקשת האישור אכן גילתה עילה לכאורה, שכן מהראיות עלה כי במספר מקרים לא טופלו בקשות התנתקות במועדים הקבועים בחוק, והדבר גרם לחיוב לקוחות. עם זאת, צוין כי העילה אינה "נקייה מקשיים", לאור טענות המשיבה לגבי עניינו של המבקש וכן הטענות הראויות להיבחן לגבי עמידת הבקשה ביתר התנאים לאישור תובענה ייצוגית. * **תועלת לחברי הקבוצה:** זהו הליבה של ההכרעה. בית המשפט קבע כי ההתחייבות היחידה שלקחה על עצמה המשיבה במסגרת הסדר ההסתלקות היא "לחדד נהליה ולהקפיד על קיום הוראות החוק", התחייבות שהמשיבה ממילא מחויבת לה. לא פורטו "צעדים אופרטיביים" קונקרטיים, ולא הוצגה התחייבות מסמך או תצהיר המפרט שינויים. לפיכך, בית המשפט קבע כי התחייבות זו היא "כללית ועמומה" ואינה עולה כדי תועלת ממשית וקונקרטית לחברי הקבוצה, כנדרש בפסיקת מרקיט. נמצא כי לא ברור איזו תועלת הביא ההליך לחברי הקבוצה, אם בכלל. * **הכרעה לגבי גמול ושכר טרחה:** לאור האמור, בית המשפט דחה את המלצת הצדדים לפסוק גמול ושכר טרחה למבקש ולבאי כוחו, מכיוון שלא הוכחה תועלת קונקרטית לחברי הקבוצה. * **החזר הוצאות:** עם זאת, בית המשפט סבר כי אין זה נכון שהמבקש ייצא מההליך בחסרון כיס. לאור זאת, ועל אף שנדחתה בקשת הגמול ושכר הטרחה, הורה בית המשפט כי המשיבה תשפה את המבקש בגין ההוצאות בעין שהוציא, היינו, תשלום חלק הראשון של האגרה והוצאות נוספות בסך 7,500 ₪. 4. **פטור חלקי מאגרת בית המשפט:** בהתאם לתקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, יש לשלם את חלקה השני של האגרה במקרה של אישור הסדר הסתלקות. בית המשפט רשאי לפטור מתשלום זה "מטעמים מיוחדים". בית המשפט פטר את הצדדים מתשלום מחציתה של יתרת האגרה, והורה כי המשיבה תישא במחצית הנותרת. נימוק זה נבע מכך שהצדדים הגיעו להסכמות אשר ייטרו את הצורך בשמיעת ראיות, אך מנגד, ההליך התנהל מזה כשנתיים וחצי, כלל ישיבות והחלטות מהותיות, ונקבע לדיון הוכחות. 5. **מחיקת בקשת האישור ודחיית התביעה האישית:** בית המשפט אישר את הסדר ההסתלקות, נתן לו תוקף של פסק דין, והורה על מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית של המבקש. 6. **פטור מפרסום ואיתור תובע חלופי:** בית המשפט פטר את הצדדים מפרסום דבר ההסתלקות וכן לא הורה על איתור תובע מייצג חלופי, זאת בנסיבות העניין ובהתחשב בעוצמתה של עילת התביעה. **חידוש משפטי:** הפסיקה בעניין זה מדגישה את החשיבות העליונה של **תועלת קונקרטית ורלוונטית לחברי הקבוצה** כתנאי מהותי לאישור הסתלקות מתוגמלת, וזאת בהתאם להלכת מרקיט. בית המשפט הבהיר כי התחייבות של הנתבע לקיים את החוק, התחייבות שהיא מכללא או מתחייבת ממעשיו, אינה מהווה בדרך כלל תועלת כה משמעותית שתצדיק פסיקת גמול ושכר טרחה. ההחלטה משקפת את הגישה השמרנית של בית המשפט בכל הנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקויות, ומדגישה כי הדבר שמור למקרים חריגים שבהם הוכחה תועלת ממשית ומוחשית לקבוצה, מעבר לציפיות המוטלות על הנתבע מכוח החוק. בית המשפט מבהיר את התמריצים הנכונים למבקשי תביעות ייצוגיות ולבא כוחם, ומונע מצב בו הליך ייצוגי יסתיים ללא תועלת מוכחת לקבוצה, אך תוך קבלת תגמול כספי.