ע"א 400/88

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את ההליכים בתביעה שהגישו רוכשי דירות (המערערים) נגד חברה (המשיבה מס' 1) שנכנסה לפירוק. על פי סעיף 267 לפקודת החברות, יש לברר את האינטרסים של כל הנושים בהליך אחד – בפני המפרק או בפני בית משפט לפירוק – כדי למנוע מאבק על רכושה של החברה שהתפרקה. אמנם ישנם מקרים בהם על בית המשפט לשקול אינטרסים אחרים של מדיניות משפטית, כגון אי פיצול דיונים באותו נושא בין ערכאות שונות, אך במקרה זה, אינטרס זה גבר על הצורך להגן על הנושים. ההחלטה לעכב את ההליכים נגד החברה אושרה אפוא. משמעות הדבר הייתה כי טענת המערערים – הנובעת מהסכם רכישה של דירה שמעולם לא הושלמה – תתברר בהליכי הפירוק, יחד עם טענותיהם של נושים אחרים. עוד קבע בית המשפט העליון כי על בעל העניין לבקש רשות להמשיך לדון בהליך נגד חברה שהתפרקה, וכי ההחלטה לעכב את ההליכים מהווה פסק דין שניתן לערער עליו ללא צורך בהיתר נוסף. השופט י' באך, הנשיא שמגר והשופט ש' נתניהו נתנו את פסק הדין פה אחד.