בג"צ 9037-08-24

תקציר

בג"ץ 9037-08-24 ואח' נגד ראש הממשלה ואח' - החלטה בעניין פסלות שופטת **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשה לפסילת שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, מלשבת בדין בארבע עתירות שהוגשו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024. העתירות מכוונות נגד המשך כהונתו של חבר הכנסת איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי. הבקשה לפסילה הוגשה על ידי השר לביטחון לאומי, בטענה לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת, בשל התבטאות שנטען כי נאמרה על ידי בן זוגה כלפי שר אחר (השר וסרלאוף) בעת שהתפללו יחד בבית כנסת. **ניתוח משפטי והלכתי** 1. **עילת הפסלות – חשש למשוא פנים ועניין אישי:** * **היקף העילה:** סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע עילות לפסילת שופט, ובהן "עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו". הפסיקה פירשה זאת כהתקיימות חשש ממשי למשוא פנים. * **קשר לקרוב משפחה:** השופטת נסמכת בפסיקתה על ע"א 3795/23 נהוראי נ' בני דוד מכינה ישיבתית, שם נקבע כי גם אם לקרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופט יש זיהוי פוליטי, הדבר אינו מקים כשלעצמו עניין אישי ממשי של אותו קרוב בכל הליך הנוגע לעמדה פוליטית זו, או בכל בעל דין המחזיק בעמדה הנוגעת לסוגיות שבמחלוקת. * **מרחק הקשר:** בהתאם לפסיקה זו, התבטאות המיוחסת לבן זוגה של השופטת, או התנהגותו הנטענת, אינם מייצרים לו "עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו", באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים. ההחלטה מדגישה את הריחוק בין האירוע הנטען לבין מהות המחלוקת בעתירות, ומכנה את הקשר "קשר מרוחק של 'שני בשלישי'". * **חוסר ביסוס עובדתי ומשפטי:** השופטת מצביעה על כך שבקשת הפסלות אינה מציגה תשתית משפטית מוצקה. היא נסמכת על השערות, עדויות שמיעה והנחות, כפי שבא לידי ביטוי בתצהיר שצורף לבקשה, וזאת בניגוד לדרישת הפסיקה לביסוס עובדתי ומשפטי ממשי. 2. **הבחנה בין עמדה פוליטית לעניין אישי:** * ההחלטה מדגישה כי גם אם היה קיים זיהוי פוליטי של בן הזוג, אין בכך כדי ליצור עניין אישי ממשי בהליך. ההבחנה נדרשת כדי למנוע מכל התבטאות פוליטית של בן משפחה ליצור אוטומטית עילת פסלות. 3. **מראית פני הצדק:** * בנוסף לעילת העניין האישי, נטען גם כי קיים צורך בהסרת חשש למראית פני הצדק. השופטת דוחה טענה זו, ומפנה לפסיקה הקובעת כי אין להרחיב את השימוש בעילת מראית פני הצדק מעבר למקרים בהם קיים ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן, הדבר ירוקן מתוכן את הלכות הפסלות. 4. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * השופטת קובעת כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. האירוע הנטען התרחש לכאורה ב-23.9.2025, פרסום תקשורתי בעניינו הוצג בתחילת אוקטובר 2025, ואילו הבקשה הוגשה רק ב-8.1.2026, שבוע לפני מועד הדיון. * **הלכת "נשק סודי":** השופטת מצטטת את הפסיקה הקובעת כי "טענת פסלות אינה בבחינת 'נשק סודי' שניתן לשמור לעת מצוא... אין מקום להמתין עם העלאת טענות כאמור עד למועד דיוני נוח עבור בעל הדין". חוסר ההסבר לשיהוי מחזק את דחיית הבקשה. 5. **התייחסות לאירוע עצמו:** * השופטת מבהירה כי אין לה ידיעה אישית לגבי ההתרחשות הנטענת בבית הכנסת, שכן לא נכחה שם. היא מציינת כי עד לפרסום התקשורתי לא הייתה ערה לבעיה הנטענת. * **חזרה למקום:** חשוב להדגיש, כפי שמצוין בהחלטה, כי בתום שיחת המשפחה הקצרה, הם שבו למקומותיהם המקוריים והמשיכו להשתתף בתפילה עד לסופה. * **המשך השתתפות בתפילה:** העובדה שהשופטת ובני משפחתה חזרו להתפלל בבית הכנסת פעמיים נוספות (בערב יום כיפור וביום כיפור) לאחר הפרסום התקשורתי, ללא הדירה מרצונם, מחזקת את טענתה כי לא היו כוונות להדיר את רגליהם מן המקום. 6. **השימוש בבקשת פסלות ככלי אסטרטגי:** * השופטת מסכמת כי אין מקום לבקשות פסלות שישמשו כלי אסטרטגי להחלפת מותב, באופן שכרוך בהליכי סרק. **חידושים משפטיים בפסיקה** * **הדגשת הריחוק הנדרש לקשר עקיף:** ההחלטה מחזקת את הקו המנחה בפסיקה לפיו קשר עקיף, גם אם דרך בן זוג, אינו מקים אוטומטית עילת פסלות. נדרש שיהיה "עניין אישי ממשי" המצביע על חשש ממשי למשוא פנים, ולא רק קשר פוליטי או אידאולוגי מרוחק. * **התמודדות עם טענות תקשורתיות:** בית המשפט מתמודד עם בקשת פסלות שהתבססה על פרסום תקשורתי, ומדגיש כי אין להסתמך על שמועות והנחות, וכי יש להציג תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה. * **הגבלת השימוש בעילת מראית פני הצדק:** ההחלטה מזכירה כי אין להשתמש בעילת מראית פני הצדק כ"פתיון" לכל בקשה לפסלות שאין לה עיגון ממשי. **סיכום** בקשת הפסילה נדחתה הן בשל שיהוי ניכר והן לגוף העניין, משום שהטענות שהועלו לא ביססו חשש ממשי למשוא פנים או עניין אישי, ולא הציגו תשתית עובדתית ומשפטית מספקת. ההחלטה מדגישה את הדרישה לביסוס מוצק של טענות פסלות, ואת הצורך להבחין בין קשר עקיף ורחוק לבין עניין אישי ממשי.