רע"א 1672/22

תקציר

פסק הדין דן במנגנונים לבירור והשלמת פסק דין או פסק בוררות. הוא מתחיל בהבחנה בין פסקי דין הטעונים הבהרה לבין פסקי דין הטעונים השלמה. על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל יכול לבקש הבהרות לגבי פסק דין כדי לסייע בביצועו, מבלי לעכב את ביצוע חלקיו החד משמעיים של פסק הדין. מנגנון הבהרה זה, החל גם על פסקי בוררות שאושרו בפסק דין לפי סעיף 23(א) לחוק הבוררות, מבטיח כי פסיקות עמומות ניתנות לבירור על ידי בית המשפט או הבורר. בהתייחס לפסקי דין או פסיקות הטעונים השלמה, פסק הדין מתווה מספר שיטות להתמודדות עם מצבים כאלה. אלה כוללים פנייה ישירה לבורר לצורך תיקון או השלמה לפי סעיף 22(א) לחוק הבוררות, או פנייה לבית המשפט בבקשה לאשר או לבטל את פסק הבוררות ולבקש תיקונים לפי סעיף 22(ד) לחוק הבוררות. בנוסף, בית המשפט רשאי, לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות, לבטל, להשלים או לתקן פסק בוררות, או להחזירו לבורר אם מצא כי הבורר לא הכריע בכל העניינים שהוגשו. פתיחת הליך חדש לטיפול בסוגיות שלא הוכרעו על ידי הבורר היא גם אפשרות. בפסק הדין מודגש כי הגישה הראויה תלויה באופי הליקוי ובלוח הזמנים של התיק. ביישום עקרונות אלה על המקרה הנוכחי, קבע פסק הבורר כי הלוואה תוחזר על פי תנאיה, אך מאחר שתנאים אלה לא הוצגו, פסק הבוררות טעון השלמה. הצדדים לא נקטו באף אחת מהשיטות העומדות לרשותם כדי לתקן זאת, מה שהוביל את בית המשפט המחוזי להשלים את פסק הבוררות עצמו. נוכח חלוף הזמן וההליכים הקודמים, החליט בית המשפט שלא להתערב בגישה זו ואישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר תנאי ההלוואה. השופט י' עמית והשופט ד' מינץ הסכימו עם הכרעת הדין.