פר"ק 2547-06-11

תקציר

בית המשפט דוחה את טענותיו המקדמיות של המשיב לבקשה, בקובעו כי נושא אכיפת השעבוד מצוי בסמכותו של בית המשפט ואין צורך בהליך גילוי מסמכים. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי הבקשה היא בטרם עת, שכן השיהוי של חמש שנים אינו חריג והמשיב היה אחראי גם לשיהוי בהליכים מקבילים. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי השעבוד הצף שנוצר על ידי חברה משכנת אינו תקף לפי סעיף 359 לפקודת החברות. בית המשפט קובע כי השעבוד נוצר בתוך שישה חודשים מתחילת הליכי הפירוק וכי החברה הייתה חדלת פירעון בעת יצירת השעבוד. הנטל להוכיח את כושר הפירעון של החברה מוטל על המשיב, שאינו עומד בו. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי התשלומים ששילמה המשיבה לחברות אחרות בקבוצה אינם יכולים להיחשב כתשלומים ששולמו לחברה המשלמת, והמשיבה לא הוכיחה כי תשלומים אלה בוצעו בשל השעבוד. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענתו החדשה של המשיב כי החברה קיבלה שווי חדש בדמות מסגרת אשראי מוגברת כתוצאה מהשעבוד. המשיב לא הצליח להוכיח כי השיקים הנדונים שייכים לחברה המשכנת. משכך, הבקשה מתקבלת, והשעבוד מיום 19.7.07 מוכרז כחסר תוקף. מאחר שהחלטה זו מתייחסת לסוגיה שהועלתה בבקשה קודמת, גם בקשה זו (ע"א 4242/07) דינה להיסגר.