רע"פ 4574/17

תקציר

בהחלטתו דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור, והדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק במקרים חריגים הנוגעים לשאלות משפטיות משמעותיות או לסוגיות ציבוריות שאינן לאינטרסים הפרטיים של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין. עניינו של המבקש לא העלה סוגיות משפטיות או ציבוריות רחבות היקף והיה אישי בלבד, ללא כל אינדיקציה לעוול מהותי. עוד ציין בית המשפט כי הוא אינו מחויב להישמע להמלצות גורמים מקצועיים כמו שירות המבחן ולא מצא כל טעות בסירובו של בית המשפט המחוזי לעכב את מתן גזר הדין לצורך הערכה טיפולית. בית המשפט הדגיש כי ערעורים על חומרת העונשים אינם מתקבלים בדרך כלל, אלא אם כן חלה חריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת. במקרה זה הורשע המבקש בעבירה חמורה של דקירה על רקע סכסוך שכנים, והעונש תאם את מדיניות הענישה המקובלת, בהתחשב בנסיבות אישיות. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש הולם ומאוזן, ואישר את החלטת הערכאות הנמוכות יותר. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.