ת"א 23085-06-10

תקציר

פסק הדין מאשר את הבקשה לעכב את ההליכים בבית המשפט בשל קיומה של תניית בוררות בהסכם בין הצדדים. המחלוקת נובעת מעסקה של מימון רכישת קרקע ובניית יחידות דיור. התובעת, ליף, מימנה את הפרויקט והמשיבים שבת וקציר העומר היו הצדדים לביצוע. נחתמו מספר הסכמים, ביניהם הסכם עבודות בנייה הכולל סעיף בוררות רחב. בהמשך נחתמו הסכמים נוספים, והתובע תבע בטענה לתרמית וביקש סעד כספי וצווי מניעה. המשיבים ביקשו הקפאת הליכים, ובית המשפט נעתר לה, והפנה את העניין לבוררות. בית המשפט קבע כי הסכם הבנייה הוא מרכזי בסכסוך וכי יש לקיים את תניית הבוררות שבמסגרתו. בית המשפט דחה את טענותיו של ליף כי הסכמים אחרים ללא סעיפי בוררות הם מרכזיים וכי יש צורך בדיון מפוצל. בנוסף, בית המשפט מצא כי טענת המרמה, שהועלתה על ידי ליף, אינה סיבה מיוחדת להימנע מבוררות, מה גם שהמבקשים היו מוכנים להמשיך בה. יתר על כן, כל הנתבעים הסכימו לבוררות, ונושא ייפוי הכוח יכול להיות מטופל על ידי הבורר. ההחלטה מדגישה את חשיבות כיבוד סעיפי הבוררות ומציבה רף גבוה לסירוב להם, להורות על הקפאת הליכים ולהותיר את העניין להכרעת בורר.