ת"א 7470/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות פציעה קשה של ילד בן 10, שנפגע מאוטובוס בשנת 2003. התובעים תבעו פיצויים שונים, תוך התייחסות למספר שאלות משפטיות בנוגע לקביעות עדים מומחים, הערכות נכות ודרישות ראייתיות בתיקי תאונות דרכים. בית המשפט שקל את ההערכות הרפואיות של מומחים רבים, כולל באורתופדיה, כירורגיה, אורולוגיה, פסיכיאטריה, כירורגיה פלסטית, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה. יש לציין כי בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי בדיקות רפואיות אובייקטיביות הן חיוניות אלא אם כן הוכח שאין בהן צורך על ידי מומחים שמונו על ידי בית המשפט. היא נתנה תוקף לחוות דעת מסוימות של מומחים והתייחסה לסירוב להיבדק מסיבות דתיות, ובסופו של דבר קבעה נכות על סמך ראיות קיימות. מחלוקות בנוגע לחישוב הנזקים כללו את כושר ההשתכרות של התובע, כושר הסתגלות ופיצוי במהלך השירות הצבאי, במיוחד עבור חרדים. לעניין כושר ההשתכרות, בית המשפט התחשב בנכות רפואית המשפיעה על השתלבותו העתידית של התובע בשוק העבודה. היא הכירה בכך שהסתגלותו של התובע מוגבלת על ידי מצבים רפואיים אך לא נכה לחלוטין. סיוע במשפחה, צרכי תחבורה והוצאות רפואיות מגוונות (כולל אפשרויות עתידיות) נלקחו בחשבון בעת קביעת הפיצוי. ראשי פיצויים ספציפיים כללו הפסדי השתכרות במהלך השירות הצבאי, הוצאות רפואיות, ניידות, עלויות סיוע וצרכים רפואיים עתידיים, לרבות ויאגרה לבעיות זיקפה (מחלוקת לגבי נחיצותה). בית המשפט דן בחישובים כמו דמי אבטלה, ודרש הבהרות לגבי קצבאות המוסד לביטוח לאומי כדי להימנע מכפל פיצוי. בהתחשב בנסיבותיו האישיות והסקטוריאליות של התובע, ההליכים המשפטיים הדגישו איזון בין הוראות חוק לבין אלמנטים ספציפיים למקרה, תוך הבטחת פיצוי כולל תוך קיום חובות סטטוטוריות. בסך הכל זכתה התובעת בפיצוי בסך של למעלה מ-3.7 מיליון ש"ח, בכפוף להתאמות תשלומים קודמים והוצאות משפט, כאשר שכר טרחת עורך דין נקבע על 15% כולל מע"מ. ההחלטה ניווטה בין מסגרות פיצוי מורכבות, תוך שימת דגש על הניואנסים הפרוצדורליים והראייתיים בתיקי נזקי גוף מסוג זה.