ת"א 1592/05

תקציר

התובע, שעבד אצל זלמן מוסקוביץ' בתחום הנדל"ן והתגורר בקרקע שבבעלותו משנת 1958, היה מעורב בסכסוך משפטי ממושך עם הנתבע על זכות החזקה בקרקע. הנתבע ביקש לפנות את התובע, ובסופו של דבר הצליח בשנת 1997 לאחר הליכים משפטיים מרובים. לאחר מכן הגיש התובע תביעה לפיצוי כספי או קרקע חלופית לפינויו. בית המשפט מצא כי התובע החזיק במקרקעין בהסכמה שבשתיקה של הנתבע במשך שנים רבות, דבר המזכה אותו בפיצוי בגין השקעותיו בהשבחת הקרקע. עם זאת, תביעתו של התובע לפיצוי בגין שווי הקרקע והוצאות המעבר נדחתה מאחר והוא מעולם לא היה הבעלים של הקרקע כדין. כמו כן, קבע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין מבנים שנבנו ללא היתר או לאחר הגשת תביעת הפינוי. על התובע היה מוטל הנטל להוכיח את השקעותיו, אך ראיותיו לא הספיקו כדי לתמוך בטענותיו לגבי חלק מהמבנים. בנוסף, בית המשפט שקל את אופיין הבלתי חוקי של חלק מהמבנים, אך הגיע למסקנה כי אין להתעלם לחלוטין מערכן בשל חלוף הזמן. שווי השקעותיה של התובעת הוערך ב-319,770 ₪, אך סכום זה קוזז מדמי השימוש בסך 441,140 ₪ שהתובע חייב לנתבעת בגין תפיסת הקרקע שלא כדין. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת לפיצויים, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.