עפ"ת 56617-10-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על פסק דין שניתן שלא בפניו על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחדרה. המערער הואשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שתוקפו פג בשנת 2004, וכן בנהיגה במהירות מופרזת. לאחר שהודה באישומים ניתנו למערער מספר דחיות לדיון בגזר הדין על מנת לאפשר לו לתקן את מעמד רישיונו, אך לא עשה כן. בית המשפט, לאחר שהזהיר את המערער כי היעדרותו עלולה להביא למתן פסק דין בהעדרו, גזר עליו בסופו של דבר שלא בפניו קנס, פסילה על תנאי ופסילה בפועל מנהיגה למשך 24 חודשים. המערער הגיש בקשה לקיצור העונש, בטענה כי טעות בתום לב הביאה להיעדרותו במועד הדיון. בית משפט קמא דחה את הבקשה, והביא את המערער להגיש ערעור. פסק הדין בערעור דחה את טענות המערערת, וקבע כי שכחת מועד הדיון אינה סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין. זאת ועוד, העונש שהוטל, שלא כלל מאסר בפועל, היה סביר וראוי בהתחשב בתקופה הארוכה בה נהג המערער ללא רישיון תקף, בנהיגתו הפזיזה ובעברו התעבורתי העשיר. בפסק הדין הודגש כי הזכות לשימוע בבית המשפט אינה מוחלטת וכי התנהלותו של המערער לא הותירה לבית המשפט ברירה אלא לדון בתיק בהעדרו. ככלל, גזר הדין אישר את גזר דינו של בית משפט קמא, לא מצא עילה המצדיקה את ביטולו והדגיש את הצורך לשמור על שלום הציבור ולהרתיע נהגים פורעי חוק.