ע"נ 1410-08-19

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לדחות את בקשת המערערת להחזר דמי טיפול רפואי. המערער, נכה מוכר, מבקש תשלום דמי טיפול רפואי מלאים (TRS) מחודש דצמבר 2017 ואילך. המשיב טוען, כי תביעת המערערת אינה זכאית משום שתשלומי הת"ר מיועדים למי שמועסק באופן פעיל או שאינו מסוגל לעבוד עקב טיפול רפואי, והמערער היה מובטל בתקופה הנדונה. בית המשפט מסכים עם פרשנותו של המשיב לחוק, בציינו כי תשלומי הת"ר נועדו לפצות על אובדן הכנסה כתוצאה מטיפול רפואי בנכות מוכרת. מאחר שהמערער היה מחוץ לשוק העבודה, הוא אינו זכאי ל-TRS. בית המשפט גם מדגיש כי ת"רים ניתנים בדרך כלל לתקופה קצרה וקצובה ואינם מיועדים למי שאיבד לצמיתות את יכולתו לעבוד. בנוסף, החלטותיו הקודמות של המשיב להעניק למערערת ת"ר היו מעשי חסד שאינם מקימים זכות חוקית להמשך תשלומים, מה גם שהן נעשו מחוץ לגבולות החוק. הערעור נדחה, שכן בית המשפט אינו מוצא פגם בהחלטת המשיב. המערערת אינה זכאית להחזרים כלשהם, והחלטת המשיב מיום 8.7.2019 עומדת בעינה. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.