רע"א 3800/15

תקציר

הפרשה נסובה סביב הפרת חוק ניירות ערך על ידי אינסטרום בנוגע לחובות גילוי. אינסטרום ביצעה השקעות פיננסיות בסיכון גבוה זמן קצר לאחר הנפקתה, תוך סטייה מהבטחות שניתנו בתשקיף שלה להשקיע במיזמים יציבים. שינוי זה היה אירוע משמעותי המחייב גילוי מיידי לציבור, אך אינסטרום נמנעה מלדווח על כך באופן מיידי, תוך הפרה של סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך, המחייב עדכון בזמן על שינויים מהותיים, ובפרט כאלה המשפיעים על מחיר ניירות ערך. בית המשפט המחוזי שגה וביסס את פסק דינו על חוות דעת מומחה של פרופ' ביגר, אשר הניח בטעות כי חובות הגילוי קמו רק עם הגשת הדו"ח הכספי לרבעון השני של 2006, תוך התעלמות מחובת הדיווח המיידי. פרשנות מוטעית זו הובילה לביטול שגוי של הקשר הסיבתי בין אי הדיווח לבין נזקי המשקיעים. כתוצאה מכך, נקבע בערעור כי קיימת אפשרות סבירה להוכיח סיבתיות בין הפרת הדיווח של אינסטרום לבין נזקי מחזיקי האג"ח, ובכך לאפשר לתביעה הייצוגית להתקדם. ערכאת הערעור מצאה כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שקיבל את עמדתו של פרופ' ביגר, שלא הכיר בכך שמחזיקי האג"ח היו יכולים לפעול להפחתת נזקים לו נודעו להם כראוי. לפיכך, החליט בית המשפט לאפשר את הגשת התביעה הייצוגית נגד אינסטרום, רמות ודוידוביץ', תוך שהוא מחזיר את סוגיית חובותיו של זיו האפט לבית המשפט קמא. טענותיו של זאבי נגד בן-נון נדחו בשל הטעיה של רמות ודוידוביץ', שהטעתה אותו ומנעה את ידיעתו הישירה על ההפרות. בסופו של דבר, בית המשפט לערעורים הכיר בהפרה של דיני ניירות ערך הפוגעת בזכויות מחזיקי האג"ח והדגיש הוראה לתיקון משפטי ראוי, והטיל על אינסטרום הוצאות בגין הליך הערעור.