ע"ב 2355/99

תקציר

התובע והנתבע, שניהם רופאים פסיכיאטריים, הגישו מועמדות לתפקיד פסיכיאטר מחוזי במחוז צפון. התובע, ששימש כסגן פסיכיאטר מחוזי במשך כחמש שנים, תבע את המדינה ואת הנתבע בטענה כי הליך המכרז לתפקיד היה פגום ובלתי חוקי. לטענתו, הרכב ועדת הבדיקה, שלא כללה פסיכיאטר בכיר, היה בלתי סביר ומוטה לטובת הנאשם. עוד טען התובע כי המדינה הבטיחה לנתבעת את המשרה, ולכן המכרז היה פורמלי בלבד. בית המשפט פסק נגד התובע וקבע כי היה מודע להרכב הוועדה אך בחר שלא להתנגד באופן מיידי, אלא להמתין עד לאחר פרסום תוצאות המכרז. השופט ציין כי התנהגות זו אינה מקובלת וכי התובע לא הביא ראיות מספיקות לטענותיו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה הייתה סבירה, בהתחשב הן בכישוריהם המקצועיים של המועמדים והן בליקויי אופי, ולא נמצאה כל ראיה להטיה או אי תקינות בהליך. בנוסף, הדגישה השופטת כי הרכב הוועדה יכול היה אמנם להיות טוב יותר, אך אין בו כדי להפוך את ההליך לבלתי סביר או בלתי מוצדק. השופט התייחס גם למעשי המדינה, ולא מצא כל ראיה לקנוניה או הבטחה כלשהי שניתנה לנאשם. לבסוף, בית המשפט הורה כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, והתובע לא חויב בהוצאות מופת למרות דחיית טענותיו. פסק הדין איפשר לנתבע לשמור על התפקיד אליו מונה, והתובע יכול היה לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.