ע"א 27/64

תקציר

עניינו של פסק הדין בזכות ערעור לפי סעיף 31 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, על סירובה של לשכת עורכי הדין לאשר את בקשתו של עורך דין להיות מוכר כמאמן מתמחה. המערער, בעל ותק של 11 שנה בלשכת עורכי הדין, פנה לאגודה ביולי 1963 בבקשה לקבל אישור כמאמן למתמחה שהתכוון לקבל במשרדו. האישור ניתן ארבעה חודשים לאחר מכן, החל מדצמבר 1963 – עיכוב שגרם למתמחה לאבד זמן לקראת בחינות עריכת הדין. המערער טען כי האישור צריך להיות רטרואקטיבי למועד הגשת הבקשה, בעוד האגודה טענה כי החוק מתיר אישורים פרוספקטיביים בלבד. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי להתאחדות יש סמכות להסמיך חבר כמאמן מיום הגשת הבקשה. פסק הדין מסתמך על מספר תקדימים משפטיים ומפרש את הדינים הרלוונטיים – לרבות סעיפים 24, 25, 29(4) ו-31 לחוק לשכת עורכי הדין – כדי לטעון לטובת אישור בדיעבד, שבמקרה זה הוא סביר וצודק. פסק הדין מקבל את הערעור ומאשר את כשירותו של המערער כמאמן החל מחודש אוגוסט 1963, המועד בו החל לאמן את המתמחה.