בג"צ 9141/05
פסק-דין עליון
תקציר
העותר, שהוא נאשם בשני תיקים במקביל, מבקש לאכוף הבטחה שלטונית שניתנה לכאורה במהלך משא ומתן להפיכתו לעד מדינה. לדבריו, ההבטחה מבטיחה שכל אמירה שאמר במהלך המשא ומתן לא תשמש כראיה נגדו או נגד אחרים. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי העותר ויתר על ההבטחה בכך שהסכים להסרת החיסיון וכי ניהל משא ומתן בחוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט דוחה את העתירה בנימוק שקיים סעד חלופי העומד לרשות העותר. קבילות הראיות יכולה להיות מוכרעת על ידי חבר המושבעים הדן בעניינו, והכרעה בעניין זה צריכה להתקבל במסגרת ההליך הפלילי עצמו. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי העותר אינו יכול לשמש אפוטרופוס של אחרים המוזכרים בדבריו וכי הפורום המתאים להם להעלות את טענת ההבטחה הוא במשפטם שלהם. אם העותר אינו שבע רצון מההחלטות שניתנו במשפטו, עומדת לו האפשרות לערער עליהן. לפיכך, העתירה, יחד עם הבקשה לצו ביניים, נדחית.
בג"צ 9141/05 ירון סנקר נ' משטרת ישראל, עליון (20.10.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.