דב"ע נב/262 - 3

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו לדחות את בקשת "מעריב" לצו מניעה זמני שימנע מקבוצת עיתונאיו לעבוד בעיתון מתחרה, ידיעות אחרונות. העיתונאים התפטרו מ"מעריב" ועברו ל"ידיעות אחרונות", בטענה שגרמו ל"מעריב" נזק משמעותי. בית הדין לעבודה קבע כי אין צורך בצו מניעה זמני שכן ניתן לפצות כספית את נזקי "מעריב", ולא ברור אם העיתונאים פעלו בחוסר תום לב. בית המשפט הטיל ספק גם באורכה של תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות ובמהות התביעה, שהתבססה על עוולה נזיקית בלבד ולא כללה הפרה חוזית. על פי פסק הדין, התפטרות מנתקת את יחסי עובד-מעביד, ועל העובד לתת הודעה מוקדמת סבירה - בדרך כלל חודש לעובדים חודשיים - אלא אם צוין אחרת בחוזה. עילת התביעה, המבוססת על סעיף 62 לפקודת הנזיקין, מעדיפה תביעות חוזיות על פני תביעות נזיקין, מה שאין כן כאן. יתר על כן, צו המניעה המבוקש נועד לשנות, ולא לשמר, את המצב הקיים, והמהלך של העובד היה וולונטרי. פסק הדין מדגיש כי עבודה אינה סחורה ולא ניתן לגנוב עובדים, תוך ביטול המושג "גניבת עובדים". לבסוף, בית המשפט מדגיש כי החלטתו מתייחסת רק לצו המניעה הזמני ולא לתביעה העיקרית. "מעריב" נדרש לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,000 ₪.