עת"מ 23934-01-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני בבקשת העותרים לחדול מהחלטת המשיב לדחות את בקשתם למתן רישיון למתן שירותים פיננסיים. העותר טען כי החלטת המשיב פגומה שכן היא התבססה על חומר מודיעיני חסוי, שלא נודע להם עליו ולא נחקר לגביו. עם זאת, בית המשפט קבע כי למשיב, שהוא הממונה על נותני השירותים הפיננסיים, נתונה הסמכות לקבל החלטות על סמך מידע סודי כאמור, הנוגע במקרה זה לפעילות פלילית לכאורה של העותרים בתחום הלבנת ההון. בית המשפט הדגיש כי חוק הפיקוח מסמיך את הממונה לקבל החלטות כאלה כדי למנוע מעורבות של גורמים פליליים בשוק השירותים הפיננסיים ולהגן על הצרכנים. נוכח חומרת החומר החסוי והרלוונטיות שלו לליבת בקשת הרישיון של העותרים, מצא בית המשפט כי המשיב פעל במסגרת סמכותו ושיקול דעתו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותרים, מה גם שבקשתם לרישיון טרם נענתה, והפגיעה הפוטנציאלית בהם גוברת על האינטרס הציבורי שהחוק משרת. לפיכך, הצו הארעי מוסר, והעותרים מצווים להפסיק את פעילות שירות האשראי והנכסים הפיננסיים שלהם עד למועד שנקבע. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.