תא"מ 66384-06-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הטענה כי חוק אשראי הוגן אינו חל במקרה זה, שכן הוא מתייחס למערכת היחסים בין לווים למלווים, שאינה חלה על הנתבע. הנתבע נתן שיק למר בוץ עבור עבודות שיפוץ ולא במסגרת עסקת הלוואה; לכן, היא לא יכולה להשתמש בחוק אשראי הוגן כהגנה. גם אם היה מקבל בית המשפט כי הדין חל בתרחיש זה – דבר שאינו חל עליו – התובע הוכיח די הצורך את עסקת ההלוואה וריפא את הפגם באי קיום הסכם ההלוואה, המצדיק את ביצוע השיק. טענת הנתבע כי מדובר ב"שעטנז משפטי" נדחית, שכן התובע הביא ראיות מספיקות להסכמי ההלוואה ולשיקים. נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להראות חוסר התחשבות, דבר שלא עשתה, וטענתה לתמורה חלקית אינה אמינה. יתר על כן, התובעת היא מחזיקה ראויה בשיק, כלומר היא נהנית מתקנות שוק השטרות, המתגברת על כל טענה לכישלון תמורה. בסיכומו של דבר, הנתבעת חייבת בביצוע שיק מספר 1014856, והיא נדרשת לכסות את הוצאותיה המשפטיות של התובעת ואת שכ"ט עורך הדין, בסך 6,000 ₪, שנוספו לקרן החוב. ניתן לערער על פסק הדין בתוך 60 יום.