ת"ק 52531-03-21

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת התובעת כי הנתבע ניצל אותה במרמה אינה מבוססת, וכך גם טענתה לעשיית עושר ולא במשפט. הסוגיות העיקריות שבמחלוקת היו האם נשללה מהתובעת שלא כדין הזכות לבטל את העסקה והאם היא זכאית להשבה בגין ירידת ערך. המחלוקת המרכזית הייתה סביב מועד ביצוע העסקה, ולפיכך מועד פקיעת זכות הביטול. התובע טען שזה היה ב-1 בדצמבר, ואילו הנתבע טען שזה היה ב-29 בנובמבר. בית המשפט בחן את תקנות הגנת הצרכן, המאפשרות ביטול עסקה בטובין בהזמנה אישית בתוך שלושה ימי עסקים ממועד העסקה. בית המשפט מצא כי במקרה זה ניתן לראות במשקפיים טובין שיוצרו מרגע הגשת הבקשה הראשונית לביטול העסקה, ולכן התובעת לא הייתה רשאית לבטל את העסקה על פי תקנות הגנת הצרכן. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת לא פעלה בתום לב בכך שלא גילתה כי תהליך הייצור החל במהירות, תוך שעה ממועד ביצוע ההזמנה. עם זאת, מאחר שהתובעת התכוונה לרכוש משקפיים בכל מקרה, חוסר גילוי זה השפיע רק על המשקפיים הספציפיים שרכשה. בית המשפט העריך את שוויים ב-6,000 ₪ והורה לנתבעת להשיב לתובע 3,000 ₪, שהם ההפרש בין העלות בפועל לבין השווי המוערך. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה כי המשקפיים שקיבלה היו לקויים או פגומים ועל כן דחה את תביעתה בגין תמורה לקויה. הנתבע חויב להשיב לתובעת בתוך 30 יום סך של 3,000 ₪ ולספק לה את המשקפיים שהוכנו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, ולשניהם נמסר כי יש להם 15 יום לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.