רע"א 1061/06

תקציר

מוציא לאור של תקליטורים משפטיים, המבקש, נתבע בגין לשון הרע על ידי עורך דין, המשיב, ששמו פורסם בטעות במקום שמו של מרשו בשלושה מקומות על גבי התקליטור. המשיב זכה בתביעה בבית משפט השלום, כאשר בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של המבקש. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. השאלה המרכזית הייתה האם פסק הדין במקרה קודם, פרשת שרף, חל על פרסום אלקטרוני זה. המבקש טען כי הערכאות הנמוכות טעו בכך שלא קיבלו את הגנת תום הלב, שכן נקטו אמצעים סבירים למניעת טעויות. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי נקט אמצעים סבירים למניעת הטעות, ולפיכך עומדת חזקת חוסר תום הלב. השופט הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והדגיש כי אמצעי הפיתוח הטכנולוגי דווקא מקלים על אימות מידע. זאת ועוד, המבקש לא הצליח להוכיח את הגנתו, וכך עמד פסק הדין של הערכאות הקודמות. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, בנוסף לפיצוי שנקבע מראש בסך 25,000 ₪.