בע"מ 1591/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור של אחיה של אישה המוכרת למערכת הפסיכיאטרית כסובלת מסכיזופרניה, שביקש לבטל החלטה של ערכאה נמוכה יותר למנות את בנה של האישה כאפוטרופוס קבוע שלה. גם האח, ששימש כאפוטרופוס של אחותו במשך 15 שנה, נצטווה לפנות את דירתה בתוך 30 יום. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את ערעורו של האח, ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. בהגיעו להחלטה זו, שקל בית המשפט המחוזי את טובת האחות, וקבע כי היא זקוקה לאפוטרופוס קבוע ויכולה לחיות באופן עצמאי במסגרת טיפולית ומשפחתית. בית המשפט לקח בחשבון גם את נכונותו של הבן ליטול על עצמו את תפקיד האפוטרופוס, את הקשר השוטף שלו עם אמו ואת חוסר שיתוף הפעולה של האח עם גורמים טיפוליים. גם טענות האח בדבר חוסר יכולתה של אחותו לחיות לבד ובקשתו לפיצוי כספי נדחו, כאשר בית המשפט ציין כי הן אינן משרתות את טובת אחותו. כמו כן, הדגיש בית המשפט המחוזי את חשיבות התמיכה המשפחתית לשיקום האחות ואת קיומו של ניגוד עניינים מובנה מצד האח. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, כאשר בית המשפט ציין כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה יסודית ונשקלה בכובד ראש, ולא הותירה עילה להתערבות. פסק דין זה מחזק את חשיבות התמיכה המשפחתית וטובת החסוי בהחלטות אפוטרופסות, תוך הדגשת תפקידה המצומצם של ערכאת הערעור בהתערבות בהמלצות מומחים ובקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר.