ב"ל 3665-10-19

תקציר

התובע, נגר עצמאי, הגיש תביעה נגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעתו בכתפו כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. התובע טען כי פציעתו נגרמה כתוצאה מתנועות ותנודות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו. עם זאת, השופט פסק נגד התובע וקבע כי הוא לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש מעובדים עצמאיים להוכיח כי פגיעתם אירעה במהלך עבודתם וכתוצאה ממנה. השופט מצא כי טענותיו של התובע לגבי היקף ואופי עבודתו היו מוגזמות ולא נתמכו בראיות. באופן ספציפי, השופט פקפק בטענת התובע כי הוא בילה שעות רבות בכל יום בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ושימוש בכלים רוטטים. דוחות ההכנסות וההוצאות שהוצגו בבית המשפט לא תאמו את טענות התובע לגבי היקף ועוצמת עבודתו. זאת ועוד, השופטת ציינה כי גרסתו של התובע לאירועים לוקה בחוסר אמינות, במיוחד בכל הנוגע לעבודות האלומיניום, שהוגבלו לתקופה קצרה. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח תדירות מספקת של תנועות או תנודות חוזרות ונשנות כדי לגרום למיקרוטראומה, ולכן התביעה נדחתה.