תפ"ח 1064/04

תקציר

הנאשם הואשם ברצח בכוונה תחילה של מנאל ווהבה, אלמנתו של בנו המנוח. כתב האישום מפרט את כלי הרצח לכאורה, את הכפפות שלבש הנאשם ואת השתלשלות האירועים שהובילה למותו של הקורבן. הראיה המרכזית של התביעה הייתה הודאותיו של הנאשם בפני מודיע שהוכנס לתאו לאחר מעצרו. הנאשם הכחיש את המיוחס לו והעלה אליבי, בו טען כי היה עם עובדים בסמוך לביתו בעת הרצח. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההודאות, שכללו הכנות מפורטות ואופן ההריגה, היו אמיתיות ואמינות. הם אומתו על ידי ראיות משמעותיות, כולל פרטים שהיו ידועים רק לרוצח. בית המשפט דחה גם את טענות הנאשם בדבר כפייה משטרתית ואישר את זהות הקול בהקלטות כקולו של הנאשם. הגנת האליבי הייתה חסרת אמינות, שכן הנאשם יצר אליבי בקפידה בכך שהבטיח נוכחות עובדים ביום הרצח. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם אכן ביצע את הרצח בכוונה תחילה והרשיע אותו לפי סעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין. לאחר הכרעת הדין ביקשה ההגנה הערכה פסיכיאטרית להקלה בעונש, אך בית המשפט דחה את הבקשה ולא מצא ראיות להפרעה נפשית. כתוצאה מכך, נידון הנאשם למאסר עולם.