ת"א 57369-12-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת תביעת התובע כנגד חברת הביטוח הנתבעת. התביעה נובעת מפוליסת ביטוח שהמנוחה, אמם של התובעים, החזיקה אצל הנתבעת, אשר כללה סעיף כיסוי "תאונה". המחלוקת המרכזית הייתה על הנסיבות שהובילו למותה של אמם של התובעים, והאם הן היוו "תאונה" כהגדרתה בפוליסה. מהראיות עולה כי המנוח מת מדימום מוחי בעקבות נפילה בביתו. השאלה המרכזית הייתה האם הנפילה נגרמה כתוצאה מאירוע חיצוני או ממצבה הרפואי הקודם, שכן פוליסת הביטוח כיסתה רק את הראשון. לאחר עיון במכלול הראיות, לרבות מסמכים רפואיים וחוות דעת מומחים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט. המומחה הגיע למסקנה משכנעת כי הנפילה נגרמה כתוצאה מאירוע חיצוני, ככל הנראה החלקה, ולא נבעה ממצבו הרפואי של המנוח. זאת ועוד, חוות הדעת של המומחה, אותה אימץ בית המשפט, ביססה קשר סיבתי בין הנפילה לבין מותו של המנוח. המומחה הסביר כי פגיעת הראש שנגרמה לה בנפילה, בשילוב השימוש של המנוחה בנוגדי קרישה, גרמו ככל הנראה לדימום המוחי שהוביל למותה. בית המשפט מצא את חוות דעתו והצדקותיו של המומחה ברורות, משכנעות והגיוניות. לפיכך קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לתגמולי הביטוח כתוצאה ממותו מתאונה של המבוטח. הנתבע חויב לשלם את סכום הביטוח בסך 105,801 ₪, צמוד לאינפלציה ממועד האירוע ועד למועד התשלום בפועל, וכן ריבית כדין. כמו כן חויבה הנתבעת בהוצאות התובעים, לרבות הוצאות משפט, ושכ"ט עורך דינם, בסך 11,700 ₪.