עת"מ 61914-10-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות עתירה הנוגעת למעמדה הסטטוטורי של תכנית מנדטורית למקרקעין באזור הגליל במחוז חיפה. לא הוכח כי התכנית הנדונה, שהופקדה בשנת 1941, עברה את הליכי האישור הנדרשים בפקודת בניין ערים, הכוללים את אישורו הסופי של הנציב העליון, כיום שר הפנים, ואת פרסום אישורה בעיתון הרשמי. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת העותר כי החלטת הוועדה המחוזית משנת 1942 מהווה אישור לתכנית. התכנית גם לא הוזכרה בסעיף המשנה הרלוונטי של ההחלטה האמורה. בנוסף, טענת העותרת כי החלטות תכנוניות קודמות הכירו בתוקפה של התכנית המנדטורית הופרכה על ידי אסמכתאות מפורשות של המשיבים, המצביעות על חוסר תוקפה של התכנית. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת ועדת הערר לדחות את בקשת העותר להיתר בניה הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם החוק, ועל כן נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין.