ת"א 1282/01

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב סכסוך הנוגע לחלקת קרקע במג'ד-אל-כרום, המכונה "כואליס", כאשר התובע טוען כי רכש 2/6 בעלות מאביהם המנוח של הנתבעים. הנתבעים חולקים על טענה זו. עיקר העניין טמון בפירוש הכוונה מאחורי מסמכים כתובים מסוימים. התובע טוען כי מסמכים אלה, לרבות טופס מס ושטרי מכר, מהווים עסקה תקפה, הנושאת את חתימותיו של המנוח. עם זאת, הנתבעים טוענים כי אביהם, שהיה אנאלפבית, לא חתם על מסמכים אלה וכי דרישת הכתב לעסקת מקרקעין תקפה, כמפורט בסעיף 8 לחוק המקרקעין, לא התקיימה. בית המשפט מצדד בנתבעים, ומגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח די הצורך כי המנוח חתם על מסמכי המכר. זאת ועוד, הראיות והעדויות שהוצגו אינן מצליחות לשכנע את בית המשפט בכוונת המנוח להתקשר עם התובע בעסקת מכר. השופטת מתארת את עדותו של התובע כסותרת וחסרת בהירות, במיוחד בכל הנוגע להיעדר כל ניסיון לרשום באופן רשמי את העסקה הנטענת. גם עקרון תום הלב מופעל, כאשר בית המשפט מציין כי התנהלות התובע בעיכוב הרישום עד לאחר מותו של המנוח מעוררת ספקות לגבי טענתם. כתוצאה מכך, השופט פוסק נגד התובע, האחראי להוצאות המשפט של הנתבעים ולשכר טרחת עורך הדין. ההחלטה מתבססת על אי עמידה בדרישה המהותית לעסקת מקרקעין תקפה, דבר המטיל ספק באמיתות ההסכם הנטען.