ב"ל 33182-11-18

תקציר

התובעת, דיילת בחברת אל על, תבעה מהנתבעת פיצויי תאונה לאחר שנגרמה לה פגיעה בעקבות נסיעת עבודה לניו יורק. על פי הצהרת התובע, הפגיעה אירעה לאחר טיסה ארוכה ולא מתוכננת, עבודה מאומצת, עייפות מצטברת, סביבת חמצן נמוכה, חוסר שינה וג'ט לג. התובעת טענה כי הפגיעה אירעה במהלך עבודתה ותחת אילוצי העבודה וכי סיבת הנפילה והפציעה שבאה בעקבותיה אינה ידועה לה. עם זאת, הנתבע דחה את הטענה, וטען כי האירוע לא נגרם על ידי גורם חיצוני ולכן אינו נחשב לתאונה לפי חוק הביטוח הלאומי. הנתבעת הוסיפה וטענה כי האירוע היה אידיופתי ואינו קשור לעבודתה של התובעת. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. היא התייחסה להגדרת "תאונה" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי ולתקדימים משפטיים הנוגעים לתאונות עבודה ולמעורבות גורמים חיצוניים. בית המשפט מצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח אירוע פתאומי שנגרם על ידי גורם חיצוני. מהצהרותיו ותצהירו של התובע עצמו עולה כי לא הייתה סיבה חיצונית לאירוע וכי הסיבה המסתברת קשורה לעייפות, חוסר שינה ועבודה מאומצת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת הנתבעת לדחות את התביעה הייתה כדין, והתביעה עצמה נדחתה. בהיותו הליך של ביטוח לאומי, לא נפסקו הוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.