ע"א 4999/94

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לזכות הערעור בענייני ירושה. בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין ערעור בזכות לבין ערעור ברשות בענייני ירושה, והדגיש כי אופי ההחלטה עצמה, ולא הבקשה המובילה אליה, קובע את זכות הערעור. לדברי בית המשפט, הכוונה העומדת מאחורי סעיף 152 לחוק הירושה היא לצמצם את אפשרויות הערעור ולייעל את דיוני הירושה. הגורם המכריע במקרה זה הוא האם החלטת בית המשפט המחוזי נופלת תחת סעיף 66 לחוק הירושה, המצהיר על זכויות יורשים, או שמא מדובר ברכיב נפרד בהליכי קיום הצוואה. מאחר שההחלטה קובעת את זכויות הקניין של המשיבים, היא נחשבת להצהרה על זכויות היורשים לפי סעיף 66(א) ועל כן ניתן לערער עליה בזכות. החלטה זו מהווה גם הצהרה על תוקפה של הצוואה לפי סעיף 69(ב) לחוק. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אינו טעון רשות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדחות את הערעור על הסף וקבע כי ניתן להמשיך בערעור.