ת"א 2947/10

תקציר

התובע, תושב הרשות הפלסטינית, נפגע בתאונת עבודה בעת שעבד במסגרייה. המטחנה שבה השתמש התקלקלה ופגעה בעינו הימנית, מה שגרם לפציעה קשה ולעיוורון בעין זו. הנתבעת, שהעסיקה את התובעת והייתה בעלת בית המלאכה, וצד שלישי, שגם לו הייתה שותפות עם הנתבעת, היו אחראים לתאונה. בית המשפט מצא כי שני הצדדים היו מעסיקים משותפים של התובע והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו בכך שלא סיפקו סביבת עבודה בטוחה, ציוד מתאים והכשרה נאותה. בנוסף, בית הדין מצא כי רשלנות התובע לא תרמה באופן משמעותי לתאונה, לאור חובת המעסיקים לצפות התנהגות רשלנית מצד העובדים. לתובע נפסק סך של 264,300 ₪ לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטחון לאומי (המל"ל). סכום זה כלל פיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, הוצאות ואובדן פנסיה. הנתבע חויב לשלם סכום זה, ואילו הצד השלישי חויב לשלם לנתבע מחצית מהסכומים המגיעים לתובע. גם בקשת הצד השלישי להודעת צד שלישי נגד המדינה נדחתה. פסק הדין כלל הסבר מפורט בפסיקה הרלוונטית בנוגע לחבות מעבידים ואשם תורם.