מ. מקרקעין 514-06-20

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכוש מסחרי בבית משותף עם שני מרכיבים הכרחיים: הדירות והרכוש המשותף. התובעת טענה כי השטח שבמחלוקת שייך לחטיבה המסחרית, ואילו הנתבעים טענו כי הוא חלק מהרכוש המשותף הכללי. המפקח על רישום המקרקעין, בשבתו כשופט, פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי מסמכי הרישום של הבית המשותף, לרבות התשריט והתקנות המוסכמות, אינם תומכים בטענות התובע. יתר על כן, פסק הדין משנת 2019 שהוזכר על ידי התובעת לא דן במחלוקת הנוכחית, ובכך לא יצר השתק. באשר להרחבת דירת הנתבעים, קיבל בית המשפט את טענת התובעת כי הנתבעים לא עמדו בתנאי סעיף ג'1 לחוק המקרקעין, שכן לא היה להם היתר בניה או אישור מהרשות המקומית. עם זאת, אין בכך כדי לעכב ניסיונות עתידיים למלא את הדרישה. בית המשפט דחה גם את בקשת התובעת להסיר מצלמות שהותקנו על ידי הנתבעים, שכן התובעת לא הוכיחה כי הן ממוקמות באגף המסחרי ולא הגישה בקשה לסעד פיצול כאשר קמה עילת התביעה. בעקבות זאת חויב התובע לשלם לנתבעים הוצאות בסך 16,000 ₪.