ע"ע 691/07

תקציר

פסק הדין הוא פסק דין בערעור בתיק כספי בין חברה לבין עובדה לשעבר, מר בן עטר. החברה טענה כי מר עטר ניצל את מעמדו וסמכותו כדי להגדיל את שכרו, תוך גרימת הפסד כספי לחברה, וביקש להשיב את הכספים שנגנבו לכאורה. בית המשפט המחוזי מצא בעבר את מר עטר אשם, אך לא קבע את הסכום המדויק המגיע לו, מה שהוביל את שני הצדדים לערער על ההחלטה. שופטי בית המשפט העליון בחנו את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. הם פסקו כי החברה הצליחה להוכיח את היקף הנזק הכספי שנגרם למר עטר, שהסתכם ב-370,115 ש"ח (ערך נומינלי), והורו לו להשיב סכום זה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה כלל שכר עודף שנטל מר עטר. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת החברה כי על מר עטר לשלם 36,573 שקל נוספים שלא הוכחה. השופטים דחו גם את טענתו של מר עטר כי חלה תקופת ההתיישנות, וציינו כי כתב התביעה המתוקן מתייחס למועד הגשת התביעה המקורית. בנוסף, קבע בית המשפט כי מר עטר לא היה אחראי לתשלום חוב כלשהו לחברת KHT, קבלן משנה שהיה מעורב בבניית ביתו. החברה טענה כי מר עטר הסכים להסדיר את חובו ל-KHT על ידי תשלום לחברה במקומו, אך השופטים לא מצאו ראיות להסכם זה וקבעו כי אי הצגת עדויות של עובדי KHT פוגעת בעניינה. השופטים הסכימו גם עם החלטת בית הדין האזורי שלא להטיל על מר עטר אחריות לסכומים ששולמו לעובדים אחרים בשל רשלנותו הנטענת, שכן החברה לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. לבסוף, ביטל בית המשפט את חובתו של מר עטר לשלם קנסות בסך 38,160 ₪, מאחר שהחברה לא סיפקה הוכחות תשלום לרשויות המס. כל צד חויב לשאת בשכר טרחת עורך דינו, כאשר מר עטר היה אחראי גם לשלם לחברה 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.