ת"א 6348/04

תקציר

משפחת סעדה, התובעת בתיק זה, נורתה ונפצעה על ידי חיילי צה"ל במהלך מבצע בבית לחם שנועד לתפוס מחבלים. האירוע התרחש זמן קצר לאחר נטרול המחבלים, כאשר רכבה של משפחת סעדה לא עצר במחסום ולאחר מכן נורה על ידי החיילים. בני המשפחה תבעו את מדינת ישראל בגין רשלנות ותקיפה, בטענה כי לחיילים לא הייתה כל הצדקה לירות לעברם והכחישו כל ניסיון לאותת להם לעצור. עוד טענו כי החיילים עיכבו את מתן הטיפול הרפואי למשפחת הפצוע. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, מדינת ישראל, והגיע למסקנה כי מעשי החיילים לא היוו רשלנות. הוכר כי חלה חובת זהירות מוגברת כלפי חיילים בעת טיפול בנשק, אך במקרה זה קבע בית המשפט כי התנהגותם של החיילים הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות. האזהרות והניסיונות לעצור את רכבם של התובעים נחשבו מספקים, והחשש של החיילים מפני סכנה נמצא מוצדק. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מדובר במעשה מלחמה, כהגדרתו בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), המגן על המדינה מפני אחריות נזיקית. השופט הכיר בחומרת הנזקים שנגרמו לתובעים, משפחה אזרחית תמימה, והמליץ לנתבע לשקול לפסוק להם פיצויים שלא במסגרת ההליך המשפטי. התביעה נדחתה, ושני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות.